גורדון אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ

0 מתחמים באיכלוס
0 מתחמים בהיתר
0 בבקשה להיתר

רוצים לקבל הצעות מגורדון אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ ואדריכלים מדורגים נוספים?

תודה !

פרטים אודות הבניין שלכם הועברו שיתאימו למימוש הפרוייקט .

שימו לב, כי כל היזמים שאנו בוחרים,עברו בדיקת שירות מקיפה שלנו,ונמצאו מתאימים ומסוגלים לבצע פרויקטים מסוג זה באזורכם

בבחירה של יזמים באופן ידני, יכולים להופיע גם יזמים שלא נבדקו ואושרו על ידנו

האג’נדה שלנו

המטרה - ליצור מרחב ציבורי איכותי שאנשים יאהבו לחיות בו

האדריכלית דורית שפינט, השותפה במשרד האדריכלים "גורדון אדריכלים ומתכנני ערים" הפעיל בתחום ההתחדשות העירונית, מסבירה מדוע מדובר בתהליך הכרחי מבחינה לאומית ומקומית, מדוע על המדינה לסייע ליזמים ולמה אזורי התעשייה ראויים גם הם לתהליכי התחדשות עירונית | לימור...

האדריכלית דורית שפינט, השותפה במשרד האדריכלים "גורדון אדריכלים ומתכנני ערים" הפעיל בתחום ההתחדשות העירונית, מסבירה מדוע מדובר בתהליך הכרחי מבחינה לאומית ומקומית, מדוע על המדינה לסייע ליזמים ולמה אזורי התעשייה ראויים גם הם לתהליכי התחדשות עירונית | לימור קלר

 

התחדשות עירונית הוא מונח שצף ועולה בשנים האחרונות ביתר שאת, ככלי לחידוש מרכזי ערים ואזורי תעשייה, לפתרונות דיור, לשימור שטחים פתוחים, לתכנון תחבורה ציבורית, להפחתת שימוש ברכב פרטי ולחיסכון בתשתיות. כמהלך טבעי הוא מתרחש כשאזור מגורים מזדקן, צעירים מחליפים את הדיירים הקודמים ומופיע רצון לחדש את הקיים. לעיתים פועלים במקום יזמים, שמזהים פוטנציאל גבוה לחידוש ולעיתים מדובר בחזון של רשות מקומית, שמביטה קדימה ומגייסת אנשי מקצוע לצורך כך. מדובר, כמובן, בתהליך ארוך שעשוי לקחת עשור ואף יותר מכך, אבל המטרה ברורה: ארגון הסביבה הפרטית והציבורית בצורה יעילה ומיטבית לציבור. 

צורך ציבורי

"התחדשות עירונית היא צורך ציבורי כמו כל צורך ציבורי אחר. חלים עלינו חובה והכרח להצטופף וליצור מרחב ציבורי איכותי שאנשים יאהבו לחיות בו", אומרת דורית שפינט, אדריכלית שותפה במשרד האדריכלים "גורדון אדריכלים ומתכנני ערים". היא אינה פוחדת מהמילה "צפיפות" ואף טוענת שציפוף יכול להיות טוב, שכן סביבה עירונית מאפשרת נגישות גבוהה לשירותים מגוונים לכל המשפחה, מרחקי הליכה קצרים, תחבורה ציבורית יעילה ומרחב ציבורי שוקק חיים ומצליח כלכלית. "המדינה הולכת וגדלה וכשהיא תהיה בת 100 היא צפויה לאכלס כ-14 מיליון תושבים, כמעט פי-שניים מהיום, ולכן חייבים להתכנס פנימה ולהתחדש מבחינה עירונית".

האתגר משתנה ממקום למקום ומישוב לישוב ואם לא נתחיל לפעול היום, טוענת שפינט, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מתגוררים בסביבה צפופה ולא אטרקטיבית,  שתגביר את הביקושים למגורים בישובים כפריים בצפיפות נמוכה (יח"ד לחצי דונם), תגביר את הפקקים בכבישים ותאיים על השטחים הפתוחים שהולכים ומצטמצמים.

יש ערים שהתחילו לשנות את קו המחשבה שלהן?

"אני חושבת שכל הערים מתמודדות עם האתגר הזה. כל אחת עם הכלים שברשותה. בערים הגדולות והחזקות במרכז הארץ מתקיימים תהליכי התחדשות, כל רשות בקצב שלה ובמשאבים שעומדים לרשותה. מי יותר מתקדמת ומי פחות. הערים שמחוץ למטרופולין תל-אביב, זקוקות לתמיכה ממשלתית מאסיבית כדי לשנות מגמה: מדפוס של הרחבת תחומי פיתוח על חשבון שטחים פתוחים, לתהליכים שמטרתם חידוש מרכזי הערים והשכונות הוותיקות. על קובעי המדיניות והגורמים המממנים להבין שתהליכי התחדשות עירונית בפריפריה לא יקרו אם לא יגובשו מנגנונים כלכליים שונים  מאלה המופעלים במרכז הארץ. במקום לממן הקמת שכונות חדשות, שדורשות עבודות פיתוח מסיביות, תוך הנחת תשתיות אורכיות לשולי הישוב, נדרש להפנות את המשאבים הקרקעיים והכספיים ליצירת כדאיות כלכלית לתהליכי התחדשות עירונית". 

גורם פרטי שמבקש ליזום תוכנית התחדשות עירונית צריך לדאוג שהפרויקט יעמוד במבחנים כלכליים עם מעט מידי סיוע. הוא לא מקבל קרקע משלימה מהמדינה והוא מקבל מעט מאד (אם בכלל) הקלות בדרישה לספק מענה לצרכי ציבור (בתי ספר וכדומה). בתנאים כאלה, מסבירה שפינט, אין סיכוי להקמת פרויקט כדאי ובלי השוק הפרטי אין סיכוי להתחדשות עירונית. "אוסיף ואדגיש שהיה ובכל זאת יזם יקדם תוכנית התחדשות עירונית תחת לחץ כלכלי, הסיכוי שלפרויקט תהיה השפעה חיובית על המרחב הציבורי הוא אפס", היא אומרת.  

לדבריה, גם אזורי התעשייה הם ראויים לתהליכי התחדשות עירונית. "ישנם לא מעט אזורי תעשיה מוזנחים שפעם היו בשולי הערים והיום מהווים חלק מהמרקם העירוני. חידושם של אזורים אלה כיעד למגוון של תעסוקות, תוך עירוב שימושים כגון: מגורים,  שטחי פנאי ותרבות, יפיח בהם חיים ויחבר אותם לרקמת העיר", היא מדגישה. 

אוריינטציה כלכלית וביצועית

משרד גורדון אדריכלים עוסקים בתכנון אדריכלי ובינוי ערים (ראה מסגרת). הראייה של אנשיו היא גם לטווח ארוך וגם לתכנון לביצוע בהווה. התוכניות שתולות היטב בקרקע, ויש להן אוריינטציה כלכלית וביצועית. המשרד פועל בשני סניפים - בטירת הכרמל שליד חיפה ובהדר בחיפה - ונמצא בבעלות ארבעה אדריכלים שותפים - עוזי גורדון, שאול ליבוביץ, דורית שפינט ודורית דר. במשרד מועסקים  55 עובדים והוא פעיל בשני ערוצי התמחות: האחד, אדריכלות למבני ציבור מורכבים (בתי חולים, משרדים, תעשייה ועוד) ולמגורים בבנייה רוויה, והשני, תכניות בנין עיר, תכניות מתאר כוללניות ותכניות מתאר ארציות לרבות תשתיות לאומיות.

בחיפה מתכנן ומוביל המשרד תוכנית דגל להתחדשות עירונית בשכונת נווה שאנן - משלב התכנון התב"עי ועד הביצוע. בשונה מהטופוגרפיה ההררית האופינית לחיפה, נווה שאנן היא שכונה מישורית יחסית, ולכן יש בה פוטנציאל להליכה ברגל, לרכיבה על אופניים וליצירת עירוניות. התוכנית הביאה לפינוי מבנים במצב ירוד, עם דירות שיכון ישנות  וקטנות, ובמקומן נבנים על-ידי חברת פרשקובסקי מבנים לכ-500 יחידות דיור, תוך יצירת רחוב שיקנה חוויה עירונית וקישור הפארק השכונתי בגבעת השבשבת אל הרחוב.

המשרד מוביל תוכניות התחדשות עירונית רבות ברמות שונות - תוכניות לביצוע, תוכניות-אב ותכניות מתאר כוללניות במסגרתן מוגדרים מתחמים להתחדשות עירונית. כל תוכנית מציפה אתגרים שונים ומגוונים. לדוגמא, ב"עיר תחתית" נשר האתגר הוא להפיח חיים באזור התעסוקה, להפוך כבישים לרחובות, ליצור מרחב מזמין לתנועת הולכי רגל ולא רק לכלי רכב,  שימשוך אליו שימושים של פנאי בידור, וליצור סביבת מגורים שתהנה מהאופקיות ומהקרבה לאמצעי תחבורה ציבורית. חיבור בין המרחב המישורי עם המרחב המשופע באמצעי תחבורה חדשניים (כגון דרגנועים) יביא לקישוריות בין חלקי העיר המנותקים כיום זה מזה.   

במתחם שפע-טל בתל-אביב, מתכננים גורדון אדריכלים עבור העיריה תוכנית בניין עיר, שתהפוך את האזור הדליל של מוסכים ומבני הציבור לחלק מהמרכז העירוני הראשי. התוכנית מציעה פרויקט עתיר שטחי בנייה עם עירוב שימושים מלא, לאורך רשת צירי הולכי רגל שוקקים ופעילים, תוך חיבור בין תחנת רכבת השלום לקריית הממשלה.

תוכנית דומה, שמטרתה חידוש עירוני והעלאת קרנו של אזור תעשיה, נעשית בקריית אריה והוזמנה מהם על-ידי עיריית פתח תקווה. התוכנית, שעומדת להיות מופקדת בימים אלה, מציעה שילוב של תעשיות מסורתיות וחדשניות, שטחי ציבור, מוקדי בילוי ופנאי, תוך דגש רב על פארקים, גינות, כיכרות, רחבות עירוניות וצירי גישה לשכונות הסמוכות. התוכנית מציעה מנגנוני יישום ותחרות על זכויות בנייה להאצת המימוש.  

חזון וראייה לטווח ארוך

בדרך למימוש התוכניות נתקלים המתכננים בבעיות החנייה והתחבורה הציבורית, מהחסמים הגדולים בתחום ההתחדשות העירונית. שפינט: "כשאין רשת עירונית ובין-עירונית מספקת, התושב ימשיך להחזיק רכב פרטי, ידרש להקים חניונים ולהמשיך לתחזק מקומות חנייה. ברבות מהערים עלות הקמת חניונים תת-קרקעיים היא גבוהה מאוד, הופכת את הפרויקטים ללא כדאיים ומביאה לפתרונות של משטחי אספלט גדולים, או מבני חניה עיליים, שמייצרים נתקים עירוניים ופוגעים בחוויה האורבנית".

יש לזכור שהתחום מתמודד גם עם התנגדויות של תושבים שמחזירות תוכניות למגירה או מבטלות אותן לגמרי. הפיכת בניין בן ארבע קומות לבן 20 קומות גוררת התנגדויות רבות, אבל מבחינת שפינט אפשר לראות שינוי חיובי לעתיד. "רוב ההתנגדויות הן על רקע חשש משינוי סביבתי, כי נוח לאנשים להישאר באותה משבצת. החזון והראיה לטווח ארוך הם המשימה והתפקיד של ועדות התכנון, שמוטל עליהן  לאזן בין פגיעה מידתית בתושב הבודד לבין הרווח העצום של כלל תושבי העיראם תוך 20 שנה נצטרך לקלוט כמות אוכלוסייה הזהה להיום, הסביבה תשתנה ואף אחד לא יישאר במצבו הנוכחי. זה יקרה ולכן על מקבלי ההחלטות להיות אמיצים, לצפות את הנולד, לשקול את השיקולים האמיתיים ולדחות התנגדויות שמייצגות את האינטרסים של התושב הבודד".

מי אנחנו

contactor image
עוזי גורדון שותף (צילום: dun&bradstreet)
contactor image
שאול ליבוביץ שותף (צילום: dun&bradstreet)
contactor image
דורית שפינט שותפה (צילום: dun&bradstreet)
contactor image
דורית דר שותפה (צילום: dun&bradstreet)

מפת פרויקטים של גורדון אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ

close window icon
שכונה:
סטטוס:
סוג תמא:
אדריכל:
יזם:
עו"ד:
התארגנות
בקשת היתר
קבלת היתר
מאוכלס

רשימת הפרויקטים