התחדשות עירונית (תמ"א 38 ופינוי בינוי) בירושלים

ביחס לערים אחרות במרכז, ויחסית לגודלה וצפיפותה של העיר, מספר הפרויקטים בהתחדשות עירונית בירושלים נמוך. מבדיקות שנערכו, עולה כי פרויקטים של התחדשות עירונית מהווים כ-11% מההתחלות הבנייה החדשה בירושלים, לעומת למעלה מ-50% התחלות בנייה במסגרת התחדשות עירונית במחוז תל אביב. ייתכן כי הדבר קשור לא רק בחסמים שכיחים בתחום כמו ועדות תכנון, יזמים והסכמות דיירים אלא גם בעניינים פוליטיים.

מתוך 192 פרויקטים של תמ"א המקודמים בה כיום, רק כ-13% נמצאים בתהליך בנייה או אוכלסו, לעומתם, כ-113 בקשות ממתינות להיתרי בנייה. משנת 2013, אז הוגשו כתשע בקשות, הייתה עלייה של מאות אחוזים בבקשות להיתרי בנייה בעיר. נראה, כי בבירה מאמינים בתמ"א 38/1 כאשר כ-80% מכלל הפרויקטים הם במסגרת זו.

ראש העיר היוצא, ניר ברקת, ראה בהתחדשות עירונית ככלי מרכזי להגדלה של היצע הדיור בבירה, בהיקף של למעלה מ-30 אלף יחידות דיור. על מנת לזרז תהליכי בנייה בעיר, ברקת החליט בתקופת כהונתו לפטור פרויקטים במסגרת פינוי-בינוי מהיטל השבחה, גורם שמשך לירושלים הרבה מאוד יזמים. במקביל לכך, קודמו תוכניות מתאר לשכונות כמו: קטמונים, גוננים ועוד תוך שימת דגש על התחדשות עירונית. האם אג'נדה זו תישמר גם עם חילופי ראשי הערים? ראש העיר הנבחר, משה ליאון, הצהיר טרם כניסתו לתפקיד, כי הוא מתחייב לבנות היקף מינימאלי של 5,000 יחידות דיור בשנה, באמצעות פינוי בינוי ובנייה גבוהה בשכונות פריפריאליות כמו קטמונים, קרית מנחם ותלפיות. בהתאמה לתכנון תשתיות ומוסדות הציבור.